חיפוש:

חורפי

חורפי צילם אורי גורפין

שם הציפור בעברית: חורפי

שם הציפור באנגלית: Eurasian Siskin

שם הציפור בלטינית: Carduelis spinus

שם הציפור בערבית: عصفور السسكن עַצְפוּר אִ-סִּסְכִּן

משפחה: פרושיים Fringillidae

תקופת שהיה בישראל: חורף, לא בקביעות

תפוצה בעולם: התפוצה פליארקטית , המשתרעת על פני מרבית אירופה וחודרת עד למזרח אסיה.

תפוצה בישראל: בצפון הארץ ומרכזה

מקום חיות: באירופה מצוי מגובה פני הים ועד לרום של 2000 מ', בשפלות צפוניות עם מזג אויר מתון, אזורי גבעות והרים עטורים בעצי מחט, בעיקר אורנים, לעיתים עם מגוון רחב של עצים אחרים כגון אלמון, ליבנה וארז. מחבבים במיוחד עצי אלמון ליד נהרות ואגמים. באזור הים התיכון מעדיפים להימצא בחורשי קזוארינות, ומטעים של עצי פרי.

מזון: מזונו העיקרי זרעים, ניצנים, פרות ומגוון חסרי חוליות. זרעים וניצנים כוללים את אלו של אשוח, אורן, ערער, ברוש, אלמון, ליבנה, ארז קזוארינה ועוד. באביב ניזון כמעט אך ורק על זרעי עצי מחט, אותם הוא מלקט ע"י הצמדות לאצטרובל כשראשו כלפי מטה ושולף כך את הזרעים מתוכו. פונה לחלופות רק כאשר אספקת זרעי המחטניים נחלשת.

חורפי

 

שם לטיני: Carduelis spinus

שם אנגלי Eurasian Siskin

שם ערבי: السسكن عصفور

                      

מקור השם :

שמו המדעיCardus  - מין קוץ – הקרדה, spinos - צמח קוצי. מין פרוש, (החורפי של קוץ הקרדה).

 החורפי מזדמן בארץ בחורף, לעיתים במספרים גדולים ומכאן שמו העברי.  מנדלי כינהו חורפי קטן. שמו הערבי "חוחית הקוצים".

החורפי משתייך למשפחת הפרושיים המונה 29 סוגים המתחלקים ל-144 מינים.

 הסוג Carduelis  מונה 84 מינים שמתוכם  נמצאים 4 מינים בישראל והם:

  1. ירקון C. chloris
  2. חוחית C.carduelis
  3. חורפי C.spinus
  4. תפוחית   C.cannabina

סימני זיהוי:

ציפור קטנה. אורכה 12 - 11  ס"מ, משקלה 5.18-  10 גרם, ומוטת הכנפיים 23 – 20 ס"מ. צבעה הכללי צהוב ירקרק. קודקודו וסנטרו של הזכר שחורים ולחיו צהבהבים-לימוניים. הנקבה חומה ומפוספסת וחסרה את הצבע הכהה בראשה. המקור חום כהה עד  אפרורי, הזנב שחור וצדיו צהובים והרגליים חומות כהות. הצעירים דומים לנקבה. בזמן המעוף מתבלטים שני פסים כהים לרוחב הכנף.

 סרטון המראה את החורפי הזכר ומשמיע את קולו http://www.youtube.com/watch?v=QCvMUrQfLtU ( כדאי להסתכל בתכנת גלישה גוגל כרום או פיירפוקס)

חברותיות:

האכילה מתבצעת בתקופת הקינון ביחידות, בזוגות ולעיתים בקבוצות קטנות. בשאר ימות השנה מצויים החורפים בלהקות גדולות לעיתים של מאה פריטים ועד אלף. לעיתים קרובות עם מיני פרושים אחרים.

תפוצה בעולם:

 התפוצה פליארקטית , המשתרעת על פני מרבית אירופה וחודרת עד למזרח אסיה.

                              

מפת תפוצת  חורפי:

צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול – אזורי שהיה בחורף. ירוק אזורי שהיה כל השנה

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

עונתיות ושכיחות:

בישראל החורפי חורף באופן לא סדיר בצפון הארץ ומרכזה. ישנם שנים שאינו נראה כלל בארץ ואילו בשנים אחרות הוא נראה בלהקות המונות עשרות פריטים, בחודשים אוקטובר – מרס.

  מקום חיות:

באירופה מצוי מגובה פני הים ועד לרום של 2000 מ', בשפלות צפוניות עם מזג אויר מתון, אזורי גבעות והרים עטורים בעצי מחט, בעיקר אורנים, לעיתים עם מגוון רחב של עצים אחרים כגון אלמון, ליבנה וארז. מחבבים במיוחד עצי אלמון ליד נהרות ואגמים. באזור הים התיכון מעדיפים להימצא בחורשי קזוארינות, ומטעים של עצי פרי.

 תזונה:

מזונו העיקרי זרעים, ניצנים, פרות ומגוון חסרי חוליות. זרעים וניצנים כוללים את אלו של אשוח, אורן, ערער, ברוש, אלמון, ליבנה, ארז קזוארינה ועוד. באביב ניזון כמעט אך ורק על זרעי עצי מחט, אותם הוא מלקט ע"י הצמדות לאצטרובל כשראשו כלפי מטה ושולף כך את הזרעים מתוכו. פונה לחלופות רק כאשר אספקת זרעי המחטניים נחלשת.

בשנים של שפע  מלקט בלהקה גדולה. בשנים גרועות מלקט ביחידות, בזוגות או בקבוצות קטנות מאוד.

 

קינון ודגירה:

 הריבוי מתרחש מסוף פברואר מארס עד אוגוסט בשני מחזורי דגירה. בשנה ענייה ביבול, יהיה רק מחזור אחד. הזיווג מונוגאמי. הקינון לרוב בודד, לעיתים בקבוצה של עד 20 פריטים. הזכר טריטוריאלי רק בזמן בנית הקן. לפני ההזדווגות הזכר מתפיח את החזה מרטיט את הכנפיים ומעלה באיטיות את הזנב, לאחר מכן מתחיל במרדף מפותל בין העצים. הקן נבנה ע"י הנקבה,  לעיתים הזכר עוזר באיסוף החומר. הקן נבנה בצורת כדור קטן מעלים מחטניים ושברי ענפים קטנים ודקים, מרופד בדשא, טחב, חזזיות, נוצות ושער. הנקבה מצפה אותו  מבחוץ בקורי עכבישים ובמשי של גלמי פרפראיים. הקן ממוקם עד לרום של 20 מ' מעל הקרקע בענפים החיצוניים של עצי אשוח, אורן או ארז.

בתטולה 3 – 5 ביצים בצבע כחול חיוור ומנומרות בכתמים אדומים חלודים או אדומים סגלגלים, הדגירה נמשכת 13 - 15  ימים ע"י הנקבה בלבד. ההצלחה בקינון גבוהה רק בשנים של אספקת  מזון גבוהה.

 

נדידה:

החורפי לרוב יציב, הנדידה מתרחשת לרוב למרחקים קצרים, נדידה למרחקים ארוכים מתרחשת רק כאשר מזג האוויר  הופך להיות חמור, לרוב באמצע החורף. האוכלוסייה האירופית נודדת לאיי ים התיכון וחופיו, טורקיה, לבנון, ישראל, אירן וקזכסטאן. האוכלוסייה האסיאתית  נודדת למונגוליה, סין, קוריאה ויפן.

 

צילמה רותי שולר

 

המקורות:

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, 1975, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2.  מויאל, חיים, 2004, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל. הוצ' טבע הדברים

3.  מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. 1977, מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף

5 פז עוזי, 1981, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל", משרד הביטחון.

6. פלקיס יהודה, תשנ"ג, הצומח והחי במשנה.

7. קוסובסקי, תשי"ד, אוצר לשון התלמוד.

8. . Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

3 Handbook of the Birds of the World, Vol 15  . 5 , Lynx Edicions 2005, Barcelona

 

10חורפי - http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/bl8.html

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר ליהודה כץ, שלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il

 

 

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org