חיפוש:

בז מצוי

צילום יהודה כץ

שם הציפור בעברית: בז מצוי

שם הציפור באנגלית: Common Kestrel

שם הציפור בלטינית: Falco tinnuculus

שם הציפור בערבית: عوسق, باز עַוְסַק, בַּאז

משפחה: בזיים Falconidae

תקופת שהיה בישראל: יציב

תפוצה בעולם: תפוצתו משתרעת על פני מרבית אירופה ואסיה ובחלקים ניכרים של אפריקה - חוץ מהסהרה ומאגן הקונגו. הוא חי בתחומי אקלים רבים ומגוונים: ממדבר ועד לאזורים ממוזגים קרים, למעט טונדרה. מצוי מ- 400 מטרים מתחת לפני הים ועד לרום של 3,500 מטרים מעל לפני הים.

תפוצה בישראל: מצוי בכל הארץ הן כיציב ומקנן והן כחולף וחורף. כמקנן וכחורף הוא שכיח יותר, בשיעור ניכר, בחבל הים תיכוני. מספרם של הזוגות המקננים בארץ נאמד באלפים רבים.

מקום חיות: מגוון של בתי גידול: ערים, שטחים חקלאיים ושטחי טבע פתוחים.

מזון: נברנים, פרוקי רגליים, חרקים שונים וכן מציפורים וזוחלים

קול הציפור: (1)

הבז המצוי הוא עוף שכיח, קל לצפייה ובעל תפוצה רחבה ביותר. בזים מצויים בישראל במגוון של בתי גידול: ערים, שטחים חקלאיים ושטחי טבע פתוחים. שומרי טבע וחוקרים רואים בבז המצוי בעל חיים הנמצא בראש שרשרת המזון, ולכן יכול לשמש כ"אינדיקטור ביולוגי" לסביבה כולה. לכן, אוכלוסיות גדולות של בזים מצויים המקננים בהצלחה, מעידות על סביבה יציבה.

הבז, הוא ערך טבע מוגן שהפגיעה בו אסורה על פי חוק. למרות קירבתו לאדם, הבז אינו גורם נזק ואינו מסכן את בריאות האדם, להיפך, הוא "מנקה" את סביבות הבתים מחרקים, עכברים, חולדות ונחשים.   

הבזים הם דורסים מעולים, הניזונים ממזיקים רבים לחקלאות, דוגמת מכרסמים ודרורי בית ולכן משמשים להדברה ביולוגית .

 

                         

 

בז נקבה ובמקורה חולדה בקן המצוי בעציץ בחיפה. מספרית החברה להגנת הטבע

 

סימני זיהוי:

אורכו 33 ס"מ ומשקלו כ- 160 גרם. מוטת כנפיו 82-65 ס"מ. הנקבה גדולה מעט מן הזכר. העיניים גדולות. המקור קצר יחסית, חזק ומאונקל מאוד. הכנף ארוכה, צרה ומחודדת. כנפי הנקבה רחבות וקהות יותר. הזנב ארוך כדי 20-16 ס"מ.  לזכר ראש אפור-כחלחל וזקן לחיים שחור היורד מן העין. חלקי גופו העליונים של הזכר ערמונים ומנוקדים בשחור. לנקבה צבעים אחידים יותר: כל חלקי גופה העליונים ערמוניים ומוכתמים בכתמי רוחב שחומים.

לרוב נמצא הבז לבדו או בזוגות. הוא מרבה לרפרף באוויר. הבז האדום, הדומה לו, נמצא לרוב בלהקות. סימן היכר שעשוי לסייע בהבחנה בין שני המינים הדומים האלה הוא צבע הטפרים: הם שחורים בבז המצוי וצהובים-לבנים בבז האדום.

 

בז מצוי בהרצליה צילם: גיל ניצן

 

משך החיים:

הפרט המטובע הבוגר ביותר שנמצא בטבע היה בן 23 שנים ו- 11 חודשים. הפרט הבוגר ביותר שנמצא בארץ היה בן 5 שנים ו- 5 חודשים.

 

חברותיות:

עוף זה לרוב חי בזוגות מונוגמיים בטריטוריות במשך כל השנה. הקשר בין בני הזוג ארוך טווח. המרחק בין הקנים הוא לרוב 800-400 מטרים.


התנהגות: 

לרוב הוא מגן רק על הסביבה הקרובה לקן, אך לעתים מזומנות אפשר לראותו תוקף עופות גדולים ממנו אף בטווח רחוק למדיי מהקן. הוא עושה כך גם שלא בעונת הקינון. בין העופות אותם הוא תוקף מצויים דורסים שונים, אך בעיקר הוא תוקף עורבים - הן עורב אפור והן עורב חום עורף. בז מצוי מרבה גם לרפרף במקום. הוא מרפרף תמיד מול הרוח הנושבת, וכך הוא מגביר את כוח העילוי. במשך הרפרוף הראש נותר קבוע במקום ואינו נע במרחב אלא כדי שני מ"מ בלבד. כך יכול הבז למקד את מבטו בטרף. כאשר הוא מבחין בטרף הוא צונח למדרגת ביניים, וממשיך לרפרף שם במקום, עד לצלילתו המהירה והתלולה לקרקע.

 

תפוצה בעולם:

תפוצתו משתרעת על פני מרבית אירופה ואסיה ובחלקים ניכרים של אפריקה - חוץ מהסהרה ומאגן הקונגו. הוא חי בתחומי אקלים רבים ומגוונים: ממדבר ועד לאזורים ממוזגים קרים, למעט טונדרה. מצוי מ- 400 מטרים מתחת לפני הים ועד לרום של 3,500 מטרים מעל לפני הים.

 

תפוצה בארץ:

מצוי בכל הארץ הן כיציב ומקנן והן כחולף וחורף. כמקנן וכחורף הוא שכיח יותר, בשיעור ניכר, בחבל הים תיכוני. מספרם של הזוגות המקננים בארץ נאמד באלפים רבים.

תזונה:

אחד משמותיו בערבית, "צקר אל ג'ראד", דהיינו בז החגבים, מעיד על פריט חשוב בתזונתו בארץ. הוא ניזון מנברנים ומחרקים שונים וכן מציפורים וזוחלים. הצלחותיו בציד הן ביחס של כ- 1:10. לעתים מזומנות אפוא הוא נוסק מניסיונות הציד ברגליים ריקות.

 

בז זכר אוחז בפיו דרור שדרס אותו הוא עומד למסור לנקבה עבור הגוזלים. צילם: אלדר בלאו

 

קינון ודגירה:

חודשי הקינון שלו נמשכים מחודש פברואר עד סוף יוני. החיזור מתחיל כבר בסוף חודש ינואר. הבז המצוי עשוי לדגור במקומות שונים - בצוק טבעי או בקיר של מחצבה, במסעף של ענפי עץ, בין כפות תמרים, בקן נטוש של עורב,  לעתים קרובות בוחר הבז לקנן דווקא בקרבת מגורי אדם, בין השאר במרפסות, על גבי מזגנים, באדני חלונות ועציצים יבשים. הוא אינו בונה קן – הביצים מוטלות בעציץ או באדנית המונחת על אדן החלון, בקן נטוש של עורב, בכוך סלע או במחילה במצוק.  הוא מאמץ בקלות יחסית תיבות קינון מלאכותיות. לעתים מזומנות הוא חוזר ודוגר באותו מקום במשך שנים אחדות.

בעונת הקינון מרבים שני בני הזוג להשמיע את קולם הצרחני (מקור שמם המדעי), לאחר שהיו כמעט אילמים בחודשים נובמבר-דצמבר. רוב הצרחות הן של הנקבה המזמינה את הזכר להזדווגות.

הבז המצוי אינו בונה קן, אם כי יש שהוא צובר זרדים אחדים. ההטלה מתחילה לרוב בין מחצית חודש מרס לראשית אפריל. הנקבה מטילה מדי יומיים ביצה עגלגלה. צבעה הבסיסי של קליפת הביצה צהבהב-לבן והיא מנומרת בנקודות ובכתמים חומים-אדומים. לעתים בצפיפות כה רבה עד כי היא נראית חלודית. בתטולה לרוב 5.

הדגירה מתחילה לקראת סוף ההטלה. הנקבה דוגרת לבדה במשך כ- 31-27 ימים. הזכר מביא לה מזון אל קרבת הקן, ומזמין אותה לאכול, בקולות גבוהים ומהירים של הברה אחת. היא נוטשת אז את משמרתה, עפה אל הזכר, נוטלת את המזון ועפה אתו אל "שולחן אכילה" קבוע. לעתים הזכר מחליף אותה בדגירה בעת שהיא אוכלת. את שאריות המזון הנקבה נושאת אל הקן.  הגוזלים בוקעים במשך ימים אחדים, אך ברווחי זמן קצרים מאלה שבהטלה. הם בוקעים סומים ועוטי פלומה. הזכר צד ומביא את הטרף אל קרבת הקן. הנקבה נוטלת אותו אל הקן, משסעת אותו, ומגישה ממנו נתחים נתחים למקור הגוזלים. רוב המזון המובא לגוזלים הוא חולייתנים שונים: עכברים, נברנים, חרדונים וציפורי שיר כפשוש או דרור. בהיות הגוזלים בני כ- 20 ימים הם מנוצים ומסוגלים לאכול בכוחות עצמם את המזון, המובא עתה על ידי שני ההורים. הם פורחים מן הקן בהיותם כבני 35-27 ימים ומגיעים לעצמאות 4-2 שבועות לאחר מכן. הגוזלים מגיעים לבגרות מינית בהיותם כבני שנה.

בקן שגדלו בו 4 גוזלים באדנית על חלון בית ברמת אביב נמנו הפריטים הבאים שההורים הביאו במשך הקינון לצאצאיהם: 75 ציפורי שיר ממינים שונים, 16 זוחלים ו- 12 מכרסמים ממינים שונים.

 

זוג בזים עם גוזלים באדנית ברמת אביב צילם: מוטי צ'רטר

 

פרטים מיוחדים:

במשך שנות ה- 50, עת בוצעה בשדות החקלאיים הדברת מכרסמים בקנה מידה נרחב, הורעלו הבזים המצויים, היציבים והחורפים, ונעלמו כמעט לחלוטין. מאז שנות ה- 60 החלה התאוששות מהירה באוכלוסייתם. מאז שנות ה- 70 הם שוב נפוצים בכל אזורי הארץ.

בדווים בסיני מנסים גם כיום לאלף בזים למטרות ציד. הבזים היו מקודשים במצרים. האל חור (הורוס) עוצב בדמות בז, מן הסתם בז מצוי. הם גם השכיחים בין הציפורים החנוטות.

 

בזים ואדם - סכנת הכחדה, השבה ועזרה הדדית

כתוצאה מהרעלות והרס בתי הגדול וההרעלות יש מיני ציפורים שנכחדו, או שנמצאים כיום בסכנת הכחדה משמעותית.  הבז האדום, לדוגמה,  מין שמקנן במקומות עירוניים, מצוי כיום בסכנת הכחדה עולמית. 

בפרוייקט "פורשים כנף על הנשרים והדורסים", חברו יחדיו שני הגופים ה"ירוקים" הגדולים בישראל - רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, עם חברת החשמל - החברה התעשייתית הגדולה בישראל, במטרה למנוע את הכחדת הנשרים והעופות הדורסים האחרים ולאושש את אוכלוסיותיהם.

 

הפרוייקט תורם רבות לעצירת תהליך ההכחדה של העופות הדורסים, לייצוב אוכלוסיותיהם, ולגבי חלק מהמינים אף לאישוש האוכלוסיה - במיוחד הנשר - הגדלה משמעותית של האוכלוסייה בטבע.

השבה ואישוש הדורסים מתבססים על אקלום ושחרור לטבע של פרטים מתאימים באמצעות רבייה בשבי, אקלום והשבה לטבע. לשם כך הוקמו גרעיני רבייה בשבי לבזי צוקים לעיטמים, לבזים אדומים ולנשרים בשבי הנסמכים על  גני חיות שונים בישראל.

עד כה שוחררו עשרות בזי צוקים לטבע, בכרמל ובנחל כזיב, כולם ילידי גרעין הרבייה. בזי הצוקים המושבים לטבע נצפו, צולמו ונקלטו בעזרת המשדרים הקונבנציונליים או משדר הלוויין באתרים שונים כולל בגולן, בגליל, בגלבוע, בנגב וכן בדרום-מערב סעודיה ובצפון תורכיה! קינון ראשון של בזי צוקים מושבים, בחבל הים תיכוני, התבצע בשנת 1999 בתחנת הכח "אורות רבין" בחדרה ע"י זוג, שגידלו גוזל אחד.

מתחילת הפרוייקט שוחררו בארץ עשרות  עיטמים לבני-זנב  בשמורת החולה, בעמק בית שאן ובעמק חרוד.

לקריאה נוספת על פרויקט "פורשים כנף – אימוץ הנשרים והדורסים בישראל", ניתן לקרוא באתר האינטרנט הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות.

 

קינון בז על מרפסת בתל אביב ( אפריל 2006 )

 קינון באדנית - מאת אורלי דרור 2017

 

בז מצוי נקבה

 

צילום: מוטי צ'רטר

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

 

1.האנציקלופדיה לחי ולצומח של א"י כרך 6. עריכת עזריה אלון. הוצ' משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע.

2. תקליטור "העופות בישראל" בהוצאת סי די מדיה.

3. אתר מט"ח  בכתובת  http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=169

4. אינציקלופדיה של Ynet בכתובת: http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-213015,00.html

3. אתר הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות

4 הספר לטוס עם הציפורים מאת ד"ר יוסי לשם וד"ר עופר בהט

5. מדריך הציפורים באתר http://www.birdguides.com/html/vidlib/species/Falco%5Ftinnunculus.htm

 

 

 

כתבה וערכה שלומית ליפשיץ

shlompof@netvision.net.il

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org