חיפוש:

אנפת לילה

צילם: ברוך אלרט

שם הציפור בעברית: אנפת לילה

שם הציפור באנגלית: Black-crowned Night-heron

שם הציפור בלטינית: Nycticorax nycticorax

שם הציפור בערבית: غراب الليل

משפחה: אנפתיים Ardeidae

תקופת שהיה בישראל:

תפוצה בעולם: תפוצתה נרחבת ביותר, למעט אנטרקטיקה ואוסטרליה אפשר לראותה בכל שאר היבשות. תת המין הנמצא בארץ דוגר בדרום אירואסיה ובמזרח עד יפן, וכן באפריקה הטרופית.

תפוצה בישראל: בארץ קיימת אוכלוסיה יציבה, אוכולוסית חולפות ואוכלוסית מקייצות הדוגרת בעיקר באזורים עם ברכות דגים מאזור חדרה צפונה. האנפות חולפות בארץ בסתיו, בחודשים ספטמבר-אוקטובר, כאשר האוכלוסייה האירופית נודדת לחרוף באפריקה. באביב, מאמצע מרס וראשית מאי ניתן לראות להקות חוזרות. משנות ה-80 של המאה ה 20 נצפו בארץ מושבות קינים של מעל ל2000 זוגות. חלקן של המקננות יציבות וחלקן מקייצות. בארץ דוגרות לא פעם במושבות משותפות יחד עם אנפיות בקר, לבניות קטנות ומגלנים.

מקום חיות:

מזון: מזונה מגוון ביותר וכולל דגים, סרטנים, צפרדעים, לטאות, נחשים, צבים, מכרסמים קטנים, ביצים וגוזלים של מינים אחרים. את מזונה היא מלקטת וצדה לרוב בלילה ולעיתים ביום. כאשר האנפה צדה דגים היא עושה זאת ביחידות ונוהגת במספר שיטות: "עמידה" - עומדת ללא ניע עד שדג מתקרב. "הליכה איטית" - נעה באיטיות רבה כדי לא להבריח את הדגים. "ריחוף" - עפה מעל המים, משתהה באוויר וצוללת אחר הדג. "הצלה" - הליכה בכנפיים פרושות המצילות על המים, כדי למשוך דגים הרוצים להסתתר. לרוב צדה דגים קטנים שגודלם עד 60 ג', אותם היא בולעת בשלמות. לרוב דגה בברכות דגים ולכן נחשבת למזיקה.

את שמה המדעי  Nuktus  - לילה  Korax– "עורב לילה", קיבלה בשל קריאותיה שהן כשל עורב.  מכאן נגזר גם שמה בערבית. שמה האנגלי, הגרמני והעברי הוא אנפת לילה,  על שום פעילותה בשעות הלילה, בשונה משאר מיני האנפות.

האנפה מוזכרת בתורה כעוף האסור באכילה ...והחסידה והאנפה למינה... דברים י"ד, 18.

משפחת האנפות מתחלקת ל- 4 תת משפחות אחת מהן nycticoracina  מתחלקת לשני סוגים . הסוג: nycticoraciniמונה 4 מינים ו-15 תת מינים, בארץ נמצא תת המין N. n. nycticorax

 

 מקור השם אנפה- הוא קדום וסתום. שם המין ביוונית ובאכדית דומה לשם העברי.  מנדלי מוכר ספרים הציע ששמה אנפה משום שהיא מנאפת עם חברותיה. גם שמה הגרמני 'המתקוטטת' מעיד על כך. מקור השם אנפה בערבית על שום המיית קריאותיה – ואק, ואק.

 

סימני זיהוי: אורכה כ- 62 ס"מ. משקלה נע בין 550 ל 800 ג'.  מוטת הכנפיים כ 110 ס"מ. צווארה קצר ביחס לאנפות אחרות, ועמידתה שפופה ומעניקה לה מראה גוצי. בולטת בצבעה הלבן, אפור והשחור: מקורה שחור. גבה וקודקודה שחורים. מצחה, לחייה וחלקי גופה התחתונים לבנים. הכנפיים והזנב אפורים. רגליה צהבהבות. מראשה מתמשכות נוצות קישוט לבנות וארוכות, הבולטות על הרקע השחור של עורפה. הנוצות בקדמת הפנים, מעל המקור ורגליה מאדימים בתקופת החיזור והרבייה. לצעירים, עד גיל 3,  נוצות בצבע חום כהה מנוקד בכתמים לבנים צהבהבים.

 

חברתיות: אנפת הלילה נוהגת ללקט מזון בלהקות של עשרות ואף מאות פרטים. בתקופת הקינון הן נוהגות לקנן במושבות גדולות מאוד (במלזיה נספרו 5500 קינים במושבה אחת). לעומת זאת, בזמן הנדידה הן נודדות ביחידות או בקבוצות קטנות מאוד.

 

פעילות: ישנות בשעות היום במושבות לינה. מיד לאחר השקיעה הן מתנשאות ממקום מנוחתן תוך השמעת קריאות ועפות בתנועות כנפיים חזקות, במבנה של ראש חץ, אל עבר אתרי שיחור הטרף – שהם בריכות דגים, שדות מושקים שלוליות, גדות נחלים וכדומה.

 

קינון ודגירה: החל מחודש מרץ מקננת במושבות קינון, בחושות של קנים או עצים עד גובה של 50 מ'.

הקן נבנה מזרדים שונים. הנקבה מטילה כ - 5 - 3  ביצים בצבע טורקיז בהיר. משך הדגירה 24 -26  ימים. בהיות הגוזלים בני 10 ימים הם יורדים מהקן ומסתתרים בסבך. כאשר ההורים מגיעים עם מזון לקן הם נוהגים לקרוא לגוזלים בצורה טקסית הכוללת זקירת נוצות הקישוט הלבנות ונוצות העורף, אחרת הם יותקפו ע"י האפרוחים התוקפים כל זר. בעונת הקינון פעילות האנפות גם ביום.

 

מידע נוסף: האנפה הייתה הציפור הראשונה שטובעה למטרה מדעית. נוצות הקישוט שעל ראשן  שמשו לקישוט שער נשים  וכובעים באופנה ששלטה באירופה במהלך המחצית הראשונה של מאה ה- 20 , אופנה שגרמה להשמדתה הכמעט מוחלטת של ציפור זו באירופה המערבית, עד לשינוי האופנה.

במיתולוגיה היוונית מסופר שבהתחלה לכל הציפורים היה מזון זהה אולם האנפות גילו את האפשרות להפיק מזון מהמים. הן התרברבו ביכולתן זו ואף בכך שהן מיטיבות לשחות מפוסידון אל הים. כתוצאה – נענשו ונשלל מהן כושר השחייה ולכן הן נאלצות לדוג את טרפן בעמידה סבלנית לאורך חופים וגדות. הגיל המירבי של אנפת לילה בטבע, על פי מידע מטבוע, הוא 21 שנה.

 

מקורות המידע:

1) היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1975  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2) חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

3)מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

 

4) ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977  , הוצאת אחיאסף.

5) פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986  , משרד הביטחון.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8. Handbook of the Birds of the World, Vol 1    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

9. http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/bp1.html

 

ליקט וערך - אורי גורפיין  .תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

 

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org