חיפוש:

שלדג גמדי

צילום: דני לרדו

שם הציפור בעברית: שלדג גמדי

שם הציפור באנגלית: Kingfisher

שם הציפור בלטינית: Alcedo atthis

שם הציפור בערבית: صيّاد السّمك צַיַּאד א-סַּמַכּ

משפחה: שלדגיים Alcedinidae

תקופת שהיה בישראל:

תפוצה בעולם: למין יש טווח תפוצה רחב - תפוצתו פליארקטית ואוריינטלית. משתרעת מאנגליה דרך סקנדינביה משם לדרום אירופה וצפון אפריקה דרך המזרח התיכון למרכז, דרום ומזרחה של אסיה ועד לאיי סולומון. התפוצה העולמית מוערכת בכ- 10 מליון קמ"ר. רוב אוכלוסיותיו יציבות. רק אלה ממרכז אסיה וממזרחה וכן אלה ממזרח אירופה נודדות. האחרונות הן החורפות בארצות הים התיכון והמזרח התיכון. החריפה מתבצעת תמיד ליד מים.

תפוצה בישראל: בארץ הוא מבין המקדימים להופיע בנדידת הסתיו ומופיע כבר החל מהמחצית השנייה של חודש יולי. חולף מצוי במישור החוף ובחלקי הארץ הצפוניים. מבקר חורף לא שכיח ומבקר קיץ נדיר.

מקום חיות: מעדיף מקווי מים עומדים או בעלי זרימה איטית השופעים דגיגים או דגים קטנים, ולידם גדות העטורים בקנים ושיחים המשמשים לו כעמדת תצפית למארב לדגים. ניתן לראותו גם בנחלים קטנים, תעלות, בריכות, שפכי נהרות וחופי ים סלעיים.

מזון: מזונו העיקרי – דגים הכוללים: קרפיונים, טרוטות, ביניות ומינים דגים רבים אחרים. נוהג לגוון את מזונו בחרקי-מים כגון זחלי שפיריות, שפיריות, זבובים, פרפרים, דו חיים וסרטנים. בחורף - לעיתים רחוקות - ניזון מגרגרים וגבעולי קנים. את מזונו לוכד בצלילה מעמדת התצפית עד לעומק של 1 מ'. לעיתים ברפרוף מעל המים. את מזונו (לרוב דגים) הוא נושא אל שלחן אכילה, מטיח אותו מספר פעמים על משטח קשה ואז בולע אותו – ראשו תחילה.

מצב שימור: ללא חשש להכחדה(LC)
שמו המדעי Alcedo  - השלדג,  atthis – אתונה-  "השלדג האתונאי".  הציפור הייתה ידועה ליוונים הקדמוניים בעיקר באתונה בירתם. ביאליק הוא שהמציא את השם שלדג וקרא לו בשמו הנוכחי. שמו הקודם היה "שולה-הדגים הקטן". שמו הגרמני "ציפור השלג"  וכך גם כינה אותו מנדלי מוכר ספרים.
הסוג (Alcedo) מונה 17 מינים ו- 34 תת מינים.
בארץ נצפה המין הראשי A.a.atthis אשר לו 6 תת מינים נוספים. אליו מתווספים שני קרובי משפחה: שלדג לבן-חזה ופרפור עקוד.

 

סימני זיהוי: הקטן ביותר מבין השלדגים החיים באזורי תפוצתו. אורכו 15-16 ס"מ, משקלו 19-26 ג' ומוטת כנפיו 23-25 ס"מ. מקורו ארוך, צבעו כחול-ירקרק בחלקי גופו העליונים, כתום ערמוני בחלקי גופו התחתונים. סנטרו וגרונו לבנים. כנפיו כחולות עם כתמי תכלת בהירים. הרגלים אדומות כהות.
הזכר והנקבה דומים זה לזה- ושונים רק בצבע המקור: זה של הזכר שחור כולו ואילו אצל הנקבה בסיס אדמדם למקור התחתון.

 

משך החיים: מעט מאוד פרטים יחיו יותר מעונת ריבוי אחת אך הציפור המבוגרת ביותר שתועדה הייתה בת 21 שנים.

 

חברתיות: השלדג הגמדי היא ציפור טריטוריאלית הרודפת ומגרשת פולשים, לעיתים ניתן לראות שלדים גמדיים הנלחמים ומנקרים זה את זה.

קינון ודגירה:השלדג הגמדי לא דוגר בארץ. ברוב אזורי מחייתו הדגירה מתבצעת בחודשים מארס – יוני.  השלדג הגמדי מונוגאמי וטריטוריאלי, לקראת הקינון ניתן לראותו מעופף ומשמיע קריאות, מתיישב באזור הקן עם כנפיים שמוטות, פוער את המקור, מתכופף ונמתח, ומתנדנד מצד לצד. כשמידי פעם רודף אחרי פולש. הקן לרוב מחילה הנחפרת בחול שעל  גדת הנחל. לעיתים בחור בקיר הגדה או בגזע רקוב. אורכה של המחילה 50-100 ס"מ. שני בני הזוג עוסקים בחפירה הנמשכת  1-2 שבועות. בתטולה 6-7 ביצים, שני בני הזוג דוגרים במשך היום אבל בלילה רק ע"י הנקבה. הדגירה נמשכת 19-21 ימים.

 

מפת תפוצה:

 

תחום תפוצה צהוב- אזורי קיוץ.  ירוק- אזורי יציבות. כחול-  אזורי חריפה
מתוך ויקיפדיה

 

פרטים מיוחדים: שיעור הנדידה של השלדגים הגמדיים מותנה בקפיאת הנהרות שבדרך. הצעירים נודדים יותר ורחוק יותר מאשר הבוגרים, ונקבות בוגרות נודדות בשיעור רב יותר מזכרים. בחורפים קרים במיוחד מושמד חלק ניכר מאוכלוסייתו האירופית ושיקומה הטבעי נמשך מספר שנים.

 

השלדגון הגמדי הוא מדד חשוב לבחינת מצבם של בעלי חיים החיים במים מתוקים.
צפיפות רבה של שלדגים בסביבת מים מתוקים בתקופת הרבייה מראה על ראות אופטימאלית של הטרף ומצביעה על צלילות המים. כנ"ל קיום של צמחיה בגדה המאפשרת את העמידה לקראת הצייד. גדות נחל מלאכותיות לשיפור זרימת המים משבשות את אזור המחיה של הדגים, דו-חיים, הזוחלים והצמחייה. מכאן שריבוי שלדגים מאשר את איכות המים.

פרט אחד של שלדג גמדי התמחה בשעתו בציד הסרטן העיוור הנקרא גם סומית הגליל Typhlocaris galilaea מין אנדמי, נדיר ובסכנת הכחדה המצוי רק במימיו של עין נור בגדתה הצפונית של הכינרת, ולא בשום מקום אחר בעולם!
עוד סדרת הכחלאיים


מקורות מידע ואתרים נוספים:
1. דולב,ע. פרבלוצקי א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
2. היינצל, ה., פיטר, ר. ופרסלאו, ג'. 1975,  הציפורים, מגדיר שלם.הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א.
3. מויאל, ח. 2004. לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצא' טבע הדברים, הרצלייה.
4. סוונסון,ל., גרנט,פ., מולארני, ק. וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
5.  ענבר, ר. 1977 מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
6.  פז ע. 1986,  החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 6,  הוצאת  משרד הביטחון.
7. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.
8. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
9. Handbook of the Birds of the World, Vol 4    , Lynx Edicions 2005, Barcelona
10. מידע באתר ה RSPB כולל קולות http://www.rspb.org.uk/wildlife/birdguide/name/k/kingfisher/index.aspx
12. ערך שלדג גמדי בויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/שלדג_גמדי

 

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org