חיפוש:

עפרוני מצויץ

צילום: דובי קלעי

שם הציפור בעברית: עפרוני מצויץ

שם הציפור באנגלית: Crested Lark

שם הציפור בלטינית: Galerida cristata

שם הציפור בערבית: قبرة متوجة קֻבַּרַה מְתַוַּגַ'ה

משפחה: עפרוניים Alaudidae

תקופת שהיה בישראל:

תפוצה בעולם: תפוצתו בכל רחבי מרכז ודרום אירופה , צפון אפריקה ומרכזה להוציא את מדבר סהרה ולאורכה של מרכז אסיה.

תפוצה בישראל: שלושת תת מיני העפרוני המצויץ הנמצאים בארץ, יציבים ודוגרים במעונותיהם. ממורדות החרמון לכל רחבי ישראל ועד אילת.

מקום חיות: העפרוני הוא ציפור החיה על הקרקע בנופים פתוחים: נופי טרשים, שדות מרעה, שדות מזרע, ערבות, חולות ואף באזורי מדבר עוטי צמחיה.

מזון: מזונו – פרוקי רגליים במגוון רחב, בעיקר באביב ובקיץ, זרעים בקוטר של עד ל 4 מ"מ וחומרים ירוקים מן הצומח. את מזונו מלקט על פני הקרקע. נצפה חופר ומפרק גללי בהמות, נראה גם שובר שריוני שבלולים על סלעים כדי לאכול את תוכנם. בתקופת הקינון מלקט יחידי ולעיתים בזוג. מחוץ לתקופת הקינון נצפה גם בלהקות קטנות ולפעמים עם מיני עפרונים אחרים. נראה שזקוק לשתיית מים.

קול הציפור: (1)

מקור השם: מקור שמו נובע מצבעו כצבע העפר ומציצת הנוצות שעל ראשו. דור מזהה אותו  עם ... כנף רננים נעלסה, כי תעזוב לארץ ביציה, כעת במרום תמריא" ... שבספר איוב לט', י"ג- י"ח. תיאור זה הולם היטב את התנהגות העפרוני המצויץ, שנוהג לפצוח בשירה תוך כדי מעוף גבוה.

משפחת העפרוניים מונה 21 סוגים, 96 מינים ו407 תת-מינים.
הסוג עפרוני (Galerida) מונה 6 מינים במשפחה.
בארץ נצפה רק סוג אחד: עפרוני מצויץ  Galerida cristata
אשר לו 37 תת מינים, שלושה נצפים בארץ:
G. c. cinnamomina   בהרי הכרמל והגליל.
G. c. zion  בצפון ומרכז הארץ.
G. c. brachyuran בערבה, ים המלח ועמק הירדן.

 

סימני זיהוי: אורכו 17-19 ס"מ, משקלו 35-50 ג' ומוטת כנפיו 34-37 ס"מ. עפרוני בינוני בגודלו, מגושם למדי בעל ציצת נוצות דוקרנית ובולטת על ראשו.  המקור צר וארוך למדי והנחירים מכוסים בזיפים נוצות. כנפיו קצרות ורחבות למדי ומעוגלות בקצה. זנבו קצר יחסית והנוצות החיצוניות בצבע החלודה.
צבעו הכללי חום-אפרפר, מפוספס  ובטנו לבנה. הגוונים משתנים באזורי המחיה השונים. הזוויגים דומים, לנקבה ציצה קצרה המבדילה אותה מהזכר. העפרונים ציפורי קרקע שמרבים לרוץ וללכת. הם אף לנים  בגומה חפורה בקרקע.

 

קולות: שירתו היפה של  העפרוני המצויץ היא אחד ממאפייניו. העפרונים משמיעים את שירתם המלודית בתקופת הקינון – החל מפברואר ועד סוף יוני. השירה מושמעת תוך רפרוף במקום ולעיתים על פני האדמה. העפרונים גם מחקים קולות של ציפורים אחרות ואף קולות אחרים כמו חליל לדוגמא.
שירת רווקים: העפרוני המצויץ מכריז בעלות על נחלתו בשירה בעלת שלוש הברות, השנייה גבוהה מהראשונה ויורדת בשלישית. שירת רווקים זו יכולה להמשך דקות ארוכות. בלילות ירח ניתן, לעיתים, לשמוע את שירתו לפני אור ראשון.

 

משך החיים: לא ידוע.

 

חברתיות: העפרוני המצויץ שלא בתקופת הקינון הוא ציפור חברתית, אז מתקבצים העפרונים בלהקות של כתריסר ומשוטטים ביחד.

 

 

קינון ודגירה: בארץ עונת הקינון מתחילה במרס ונמשכת עד יוני לרוב שני מחזורי דגירה. תת המין שבנגב מקדים וזה שבצפון מאחר. בני הזוג מונוגאמיים וטריטוריאליים. הקן סלסילה שטוחה הבנויה מעשבים וזרדים עדינים המונחים בגומה, הנחפרת ע"י האם, תחת שיח או סלע.
בתטולה לרוב 3-5 ביצים לבנבנות-אפורות המנומרות בנקודות וכתמים בצבע חום-לילך. הדגירה ע"י הנקבה במשך 12-13 ימים. הגוזלים בוקעים עוטי פלומה – שמעניקה להם הסוואה בקן החשוף על הקרקע. שני ההורים מאכילים. הגוזלים עוזבים את הקן בגיל 9- 11 יום, אך ילמדו לעוף רק בגיל 15 יום. הם המקדימים לעזוב את הקן מבין כל ציפורי השיר. לאחר עזבם את הקן הם מסתתרים ,נפרדים זה מזה, במשך ימים אחדים, ללא  ניע. בשלב זה  האב ממשיך לטפל בהם כשהאם מתארגנת לתטולה השנייה. רוב הגוזלים נטרפים ורק כ 25% שורדים.  הטורפים העיקריים של העפרונים ( לעיתים בשלב הביצה) הם עורב אפור, קיפוד, שועל וחדף.

 

העפרוני והאדם: לפי תקנות חוק הגנת חיות הבר משנת 1955 – העפרוני המצויץ מוגדר כ'מזיק', בגלל מנהגו לאכול זרעים בשדות. יחד איתו הוגדרו בתקנה זו עוד שלושה מיני עופות בר נוספים והם  דרור הבית עפרוני השדות ובולבול. משמעות הגדרת חיית בר כ'מזיק' היא, שאין איסור לפגוע בה מכוח חוק הגנת חיית הבר. על אף הגדרתם כעופות מזיקים הוספו עופות אלה, בשנת 2005 ,לרשימת ערכי הטבע המוגנים, שנחתמה על ידי הממונה על המשרד לאיכות הסביבה דאז, אריאל שרון.

 

היצירה הרומנית העפרוני ציוץ העפרוני-בביצועים מרחבי העולם כולל זמפיר,יאשה חפץ וביצוע מבריק של באלדי אולייר הכנסו לקישור

מקורות מידע ואתרים נוספים:

 

1.  דולב,ע., פרבלוצקי, א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
2.  היינצל, ה., פיטר, ר., פרסלאו, ג'ון., 1975, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
3.  מויאל, ח  2004, לקסיקון שמות החוליתנים בישראל, הוצ' טבע הדברים
4. ענבר, ר. 1977, מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
5.  פז ע. 1986,  עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"  , משרד הביטחון.
6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. 1977-8 Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.
7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
8. Handbook of the Birds of the World, Vol9, Lynx Edicions 2005, Barcelona

 

ליקט וערך - אורי גורפיין
סייעו בליקוט ובעריכת החומר שלומית ליפשיץ לדורון להב.

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org