חיפוש:

סנונית מערות

צילם: בני שטרסונסקי

שם הציפור בעברית: סנונית מערות

שם הציפור באנגלית: Red-rumped Swallow

שם הציפור בלטינית: Hirundo daurica

שם הציפור בערבית: سنونو أحمر العجز סַנוּנוּ אַחְמַר אלְעַגֶ'ז

משפחה: סנוניתיים Hirundinidae

תקופת שהיה בישראל: בישראל סנונית המערות היא חולפת שכיחה בעונות הנדידה ברוב חלקי הארץ, מבקרת חורף נדירה במרכז ובדרום הארץ ומקייצת שכיחה למדי המגיעה באפריל ועוזבת באוקטובר וחורפת באפריקה הטרופית. סנונית המערות היא דוגרת קיץ שכיחה למדי במרכז וצפון הארץ.

תפוצה בעולם: תפוצתה משתרעת בעיקר בדרומה של אסיה - מטורקיה דרך ישראל ועד לפיליפינים וכן בדרום אירופה מחצי האי האיברי עד לבלקן ןבאפריקה מדרום הסהרה עד לקו המשווה.

תפוצה בישראל: בישראל סנונית המערות היא חולפת שכיחה בעונות הנדידה ברוב חלקי הארץ, מבקרת חורף נדירה במרכז ובדרום הארץ ומקייצת שכיחה למדי המגיעה באפריל ועוזבת באוקטובר וחורפת באפריקה הטרופית. סנונית המערות היא דוגרת קיץ שכיחה למדי במרכז וצפון הארץ.

מקום חיות: מקום חיותה המקורי הוא אזורים הררים, בהם יש סלעים, נקיקים ומערות, אך כיום היא מצויה גם בעמקים ואז היא מקננת בבתים.

מזון: מזונה העיקרי הוא חרקים, בעיקר הקטנים שבהם, הכוללים זבובים, כנימות, וחרקים מעופפים אחרים. ליקוט המזון נעשה ברובו ע"י מרדף אווירי, לרוב לבד, לעיתים בזוגות או בקבוצות קטנות. הליקוט נעשה מעל צמחיה או בגובה ע"י מעוף איטי או בגלישה. לעיתים משחרת לטרף ליד מגורי אדם.

*הסוג Cecropis שויך בעבר עם הסוג Hirondo אך מחקרים ב DNA הצביעו בצורה נמרצת על מינים נפרדים.

 

סנונית נזכרת במסכת שבת ע"ז ב' ....אימת סנונית על הנשר... הפרשנות -...נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבת אותו מפרישת כנפיו...
המין daurica קיבל את שמו מחבל דאוריה שבדרום-מזרח סיביר. שמה העברי נגזר ממנהגה לקנן במערות, שמה האנגלי נגזר מצבע העל שת האדמוני שלה.
הסוג: Cecropis    מונה 7 מינים ו- 17 תת מינים במשפחת הסנוניתיים -  Hirundinidae . בארץ נמצא תת המין Cecropis daurica rufula
המין daurica מונה 10 תת מינים.

 

סימני זיהוי: אורכה  16-17 ס"מ משקלה 15-20 גר'  מוטת כנפיה 24-32 ס"מ. דומה לסנונית רפתות** בצורתה ובגודלה, בכנפיה הכהות שצבען שחור מבריק ובנוצות הזנב החיצוניות הארוכות, אך נבדלת  מסנונית הרפתות, בצבע העל-שת הלבן ערמוני, צוואר בהיר ונעדר סינור שחור,לחייה ועורפה חיוורים ונוצות תת הזנב כהות. קולה דומה לזה של סנונית הרפתות אך היא פחות קולנית ממנה.
סרטון המראה ומשמיע סנונית מערות
http://www.youtube.com/watch?v=hsAIHVUeW7s&NR=1

 

 

תעופתה מגושמת מעט מזו של סנונית הרפתות ומאופיינת במעבר בין חתירה לרחיפה ולגלישה וחוזר חלילה. כמו כן היא נוהגת לשתות בעמידה, בשונה מסנונית הרפתות שלוגמת מים תוך כדי מעוף.

 

חברתיות: סנוניות המערות נוהגות להתלהק בזמן הנדידה. בתקופת הדגירה הלהקה מתפזרת ולרוב הזוגות בונים את הקן במרחקים גדולים זה מזה. במידה והקינים קרובים מתנהגות הסנוניות בתוקפנות.

 

 תפוצה עולמית: במפה

 

קינון ודגירה: בישראל מקננת בעיקר בחודשים אפריל – יולי.  לעיתים מקננת בשני מחזורים ואז הקנון מתמשך עד אוקטובר. הקינים נבנים במרחקים של עשרות ומאות מטרים זה מזה, תלויים על מדף הסלע בתוך מערה, במבנים נטושים וגם במגורי אדם.
בשונה מהבניה של סנונית הרפתות המשתמשות גם בקש, נבנה קן סנונית המערות מבוץ ורוק בלבד. משקל קן מוגמר עשוי להגיע לקילוגרם, צורתו כצורת אגרטל כדורי שקוטרו כ-20 ס"מ ואורכו עם פרוזדור הכניסה כ-25 ס"מ.  הקן נבנה ע"י שני בני הזוג. משך הבניה ארוך ויכול להגיע לחודש ימים.
מצגת העוקבת אחרי תהליך הבניה של קן סנונית מערות ראו בקישור
http://www.youtube.com/watch?v=LE4YxQLxczk

 

סרטון המראה בניה על ידי הסנוניות
http://www.youtube.com/watch?v=IDxWYNqAZRw

 

 סרטון בו ראוים סנוניות מערות אוספות בוץ משלולית

https://www.youtube.com/watch?v=fiAox2yXu2k

 

כתבה מרגשת מאת נדב ישראלי על הצלת גוזלי סנונית מערות

 

את הקן מרפדים בני הזוג בנוצות. הנקבה מטילה בין 3 – 5 ביצים לבנות. הדגירה נמשכת כ-14 יום ונעשית ע"י שני בני הזוג ושניהם מטפלים בגוזלים. הטיפול בגוזלים נמשך כשלושה שבועות. המחזור הראשון פורח ביולי ואז, לעיתים, מתחיל מחזור דגירה נוסף המסתיים באוקטובר. לעיתים חוזרים בני הזוג לדגור באזור שקיננו בו בשנה שחלפה ואף באותו הקן.

 

פרטים מיוחדים:
תוחלת החיים- תועד מקרה של  8 שנים.
לעיתים חומס דרור הבית את הקן. הוא משליך את ביצי הסנונית ומטיל בקן את ביציו.

מקורות מידע ואתרים נוספים:
1. היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. (1975) הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2. חיים מויאל,2004 לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור
3. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
4. ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
5. פז, ע. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.
2. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
3. Handbook of the Birds of the World, Vol 9    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org