חיפוש:

סנונית הרפתות

H. r. rustica סנונית הרפתות תת מין נודד – בטן לבנה | צילום: איתן קאופמן

שם הציפור בעברית: סנונית הרפתות

שם הציפור באנגלית: Barn Swallow

שם הציפור בלטינית: Hirundo rustica

שם הציפור בערבית: سنونو סַנוּנוּ

משפחה: סנוניתיים Hirundinidae

תקופת שהיה בישראל: חולפת נפוצה מאוד; מקייצת מצויה וכן יציבה מצויה.

תפוצה בעולם: מקננת בתפוצה נרחבת ביותר המשתרעת על מרבית אסיה, אירופה ואמריקה הצפונית למעט הצפון הרחוק ודרום אסיה וצפון אפריקה. בתחומי תפוצתה של סנונית הרפתות תוארו 8-6 תת מינים; כולם נודדים וחורפים ברחבי אפריקה הטרופית, בדרום מזרח-אסיה ובאמריקה הדרומית.

תפוצה בישראל: האוכלוסייה החולפת עוברת בכל רחבי הארץ. האוכלוסייה היציבה בחורף, מצויה בחבל הים תיכוני ובצפון הנגב, אך גם בעמק הערבה. האוכלוסייה היציבה והמקייצת דוגרת בעמקים ובמישור החוף ברחבי החבל הים תיכוני.

מקום חיות: שדות עיבוד ושטחי אחו רחבי ידיים תוך העדפה לשדות ליד אגמים, ברכות וביצות. היא מעדיפה נופים כפריים ונעלמת ממרכזי יישוב צפופים. נמצאת לרוב בעמקים ובמישורים עד רום של כ- 1,000 מטרים, אם כי לעתים עד 1,800 מטרים מעל לפני הים. בנדידה עשויה להופיע בכל מקום חיות.

מזון: חרקים קטנים המעופפים באוויר.

קול הציפור: (1)

H. r. transitiva
סנונית הרפתות תת מין דוגר – בטן חומה

 

 

מקור השם ופירושו: השם סנונית מופיע בתלמוד (שבת ע"ז ע"ב). שם המין (רפתות) מציין את אחד ממקומות הקינון המועדפים עליה. כך גם השם האנגלי שתרגומו "סנונית האסמים".

 

סימני זיהוי בולטים: אברות הזנב הצדדיות ארוכות יותר מאשר אצל מיני הסנוניות האחרות, והן יוצרות זנב ממוזלג מאוד המשמש כסימן היכר שלה. חלקי גופה העליונים בוהקים בצבע כחול-שחור. כנפיה ארוכות וחרמשיות, וקצותיהן מחודדים. היא ניכרת גם בגרונה ובמצחה הערמוניים-חלודיים ובסהרון שחור בחזה. צבע הגחון לרוב לבנבן, אך הוא שונה בתת מינים שונים וצבעו ערמוני בהיר בתת המין הדוגר בארץ. אין הבדלים בצבע הניצוי בין זכר לנקבה וכן בצבע הניצוי בין עונות השנה . לצעירים (בסתיו, חורף) צבעים דהים יותר, ובניצוי של חלקי גופם העליונים חסר הברק. נוצות הזנב הצדדיות שלהם קצרות יותר, ועל כן השסע בזנב פחות בולט. אין הבדלי צבע בין זכר ונקבה עם זאת הזכר, בממוצע גדול יותר מהנקבה אך זה לא סימן שניתן לראות בשטח.

מידות: ציפור קטנה. אורך גופה 19-16 ס"מ ומזה כ- 7 ס"מ אברות הזנב החיצוניות, משקלה 20.5-17.5 גרם, ומוטת כנפיה 34.5-32 ס"מ.

משך החיים: הגיל המרבי של פרט מטובע שנמצא בטבע היה 15 שנים ו- 11 חודשים.

מינים דומים בארץ: סנונית המערות Hirundo daurica הניכרת מהמין הנדון בצווארון חלודי בעורפה - בין כיפת הראש לגב, ובעל-שת בגוון בז'-חלודי ולבן.

חברותיות: סנונית הרפתות היא ציפור חברותית החיה בלהקות. לרוב היא דוגרת במעין מושבות דלילות, בהן זוגות אחדים דוגרים זה ליד זה. לאחר הקינון היא עשויה להתקבץ ללהקות ענקיות. בנדידה להקותיה מתערבות לעתים עם סנונית המערות וטסית.

התנהגות: סנונית הרפתות שוהה שעות רבות באוויר ומתמרנת בזריזות ובחן מעל השדות, בין ענפי עצים, חוטי תיל וכבלי חשמל. במעופה היא משנה כיוון וגובה ללא הרף בהתאם לצפיפות החרקים המעופפים, המהווים את כל מזונה. היא גם שותה ממקווי מים תוך כדי מעוף. במנוחה היא יושבת על ענפים, על כרכובי גגות ובעיקר על כבלי חשמל וטלפון. רק לעתים רחוקות היא יורדת לקרקע; בעיקר כדי לאסוף פתיתי בוץ לבניית הקן. הליכתה אז מגושמת ומוגבלת לרוב למטרים ספורים בלבד. היא מסתייעת בכנפיה כדי לשמור על שיווי המשקל.

נדידה: הסנוניות הנודדות החולפות מתלהקות בדרך כלל לקבוצות צפופות המונות עשרות פרטים. מעופן של הלהקות הנודדות מהיר וישיר, והן נודדות גם ביום וגם בלילה.  בזמן הנדידה הן מרבות לנוח על עצמים בולטים, לעתים קרובות יחד עם מינים אחרים של סנוניות. לרוב הן נוטות לשוב ולנוח באותו מקום עצמו, יום אחר יום. תוך כדי כך הן מרבות לנקות את עצמן ולסרק את נוצותיהן.

 

תקופת שהיה בישראל: סנונית הרפתות היא חולפת נפוצה מאוד; האומדן לגבי מספרם של הפרטים החולפים מגיע למיליונים. סנונית הרפתות היא חולפת מצויה, מקייצת מצויה וכן יציבה מצויה. בארץ מוכרים שני תת מינים: H. r. transitiva ניכר בגוון קרם-אדמדם של גחונו והוא דוגר בלבנון בדרום סוריה, במערב עבר הירדן ובישראל. רוב אוכלוסיותיו יציבות ורק הצעירים נודדים כנראה דרומה. פרטים מתת מין זה גם חולפים בארץ. תת המין השני הוא H. r. rustica והוא ניכר בגחונו הבהיר. תת מין זה דוגר בכל אירופה, במערב אסיה ובמרכזה וכן גם בצפון אפריקה; הוא חורף בכל רחבי אפריקה מדרום לסהרה. תת מין זה הוא חולף נפוץ מאוד בכל רחבי הארץ. נדידת הסתיו של סנונית הרפתות מתחילה ביולי ונמשכת עד לסוף נובמבר, אך מגיעה לשיאה בעיקר במשך ספטמבר ואוקטובר. נדידת האביב מתחילה בפברואר ונמשכת עד סוף יוני, אך עיקרה בין חודש מרס למאי. האוכלוסייה המקייצת שבה לאתרי הקינון בין חודש מרס לאפריל.

תפוצה בעולם: מקננת בתפוצה נרחבת ביותר המשתרעת על מרבית אסיה, אירופה ואמריקה הצפונית למעט הצפון הרחוק ודרום אסיה וצפון אפריקה. בתחומי תפוצתה של סנונית הרפתות תוארו 8-6 תת מינים; כולם נודדים וחורפים ברחבי אפריקה הטרופית, בדרום מזרח-אסיה ובאמריקה הדרומית.

 

                                     

מפת תפוצת סנונית רפתות :

  צהוב - שהיה בקיץ. כחול  שהיה בחורף. ירוק- יציבה 

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

תפוצה בישראל: האוכלוסייה החולפת עוברת בכל רחבי הארץ. האוכלוסייה היציבה בחורף, מצויה בחבל הים תיכוני ובצפון הנגב, אך גם בעמק הערבה. האוכלוסייה היציבה והמקייצת דוגרת בעמקים ובמישור החוף ברחבי החבל הים תיכוני, אך בעיקר בעמק בית שאן, בבקעת כינרות והלאה צפונה עד לראש פינה. עד 1950 בערך, היא הייתה דוגרת שכיחה גם לאורך מישור החוף, לפחות עד יפו בדרום. עם תחילת השימוש ב-D.D.T. בשדות החקלאיים, כמעט נעלמה מאזור זה. מאז ראשית שנות ה- 80 של ה מאה ה -20 שבה אוכלוסייתה והשתקמה במידה ניכרת אם כי טרם חזרה לגודלה בתקופה שלפני ההרעלות. במקביל להשמדת סנונית הרפתות לאורך מישור החוף, היא התרבתה מאוד בבקעת כינרות.

מקום חיות: לעת הקינון - שדות עיבוד ושטחי אחו רחבי ידיים תוך העדפה לשדות ליד אגמים, ברכות וביצות. היא מעדיפה נופים כפריים ונעלמת ממרכזי יישוב צפופים. נמצאת לרוב בעמקים ובמישורים עד רום של כ- 1,000 מטרים, אם כי לעתים עד 1,800 מטרים מעל לפני הים. בנדידה עשויה להופיע בכל מקום חיות. סנונית הרפתות דגרה בעבר במצוקים ובמערות, אך מזה דורות שהיא דוגרת בבתי מגורים, ברפתות, במחסנים וכדומה ורעש ותנועת האדם אינם מפריעים לה.

מזון: חרקים קטנים המעופפים באוויר.


לינה מקובצת: סנונית הרפתות נוטה להתקבץ אל אתרי לינה. לעתים אתרים אלה ממוקמים במבנים גדולים. בנדידת הסתיו, מאמצע ספטמבר ועד ראשית אוקטובר,  נוטות הסנוניות להתכנס לעת ערב ללינה מקובצת בסבכי קנים, בעיקר ליד מים. לעתים עשויות להתקבץ רבבות סנוניות במקומות לינה כאלה. הן מתקבצות סביב האתר ממש עם השקיעה, לקראת חשכה ואף אחריה, מסתחררות כה וכה וצונחות כאבן אל בין הקנים. כאן הן מרעישות עוד זמן מה. הן שבות לאתר ערב אחר ערב, ולעתים הן אף שבות לאותו אתר לינה שנה אחר שנה. במשך שנות ה- 70 וה- 80 הוכרו ברחבי ישראל אתרים אחדים כאלה, שכל אחד מהם תפקד כ- 5-4 שנים ולאחר מכן ננטש. אתרים כאלה היו בשמורת החולה, בעין גונן ובסבכי קנה ליד מושב ברקת. מראה הסנוניות המתכנסות ללינה הוא אחד מהמחזות היפים בחיי הציפורים בארץ.
האוכלוסייה היציבה מתקבצת עם תום הקינון אל מקומות לינה מסורתיים לעתים קרובות ברפתות, במחסנים, במפעלים תעשייתיים ובמגרשי חניה תת קרקעיים גדולים. לעתים מתקבצים במקומות כאלה רבבות פרטים. בימים קרים נוהגים פרטים רבים לשוב וללון בקניהם. ישנו ריכוז מרשים מאד של סנוניות הלנות בחניון של הסינמה סיטי שליד  צומת גלילות ומתקבצות קודם לכן על חוטי החשמל שבאזור מגרש החניה שם.

 

לינת סנוניות מקובצת בחניון סינימה – סיטי בהרצליה

צילום: שלומית ליפשיץ

 

 

נתוני טיבוע: לפי נתוני הטיבוע מתברר כי מקורה של האוכלוסייה החולפת בארץ הוא ברחבי מזרח אירופה: מיוגוסלביה (לשעבר) ובולגריה, דרך הונגריה, צ'כסלובקיה (לשעבר), אוקראינה, פולין ורוסיה ועד אסטוניה ושוודיה. אוכלוסייה זו חורפת בחלקים ניכרים ברחבי אפריקה הטרופית: מלאווי, זמביה, זאיר, בוצואנה ודרום אפריקה. אחת מהסנוניות המטובעות עברה כ- 3,300 ק"מ ב- 11 ימים.

קינון ודגירה: עונת הקינון מתחילה בתחילת חודש מרס אך בעמק בית שאן ניתן למצוא גוזלי סנונית הרפתות כבר בינואר ( מידע בע"פ מקובי מירום) הדגירה נמשכת עד סוף יולי. במשך זמן זה משלימים רוב הזוגות שני מחזורי קינון. ניתן להבחין במועדי הקינון בין שתי אוכלוסיות: היציבים מתחילים לקנן כבר בחודש מרס, ואילו המקייצים מאוחר יותר - רק באמצע אפריל לערך.
בסתיו חם ויבש עשויות הסנוניות לנסות ולקנן גם בנובמבר. בשנת 1964 היו בבקעת כינרות הטלות במשך אוקטובר וראשית נובמבר, אך כולן הסתיימו בכישלון. הקן נבנה מפתיתי בוץ אותם אוספים שני בני הזוג. הם לשים את הבוץ בפיהם, מערבבים ברוק ומדביקים פתית לפתית אל קיר כלשהו, לרוב בסמוך לגג, לכרכוב או למרפסת בולטת. הריר שברוק מקנה לפתיתי הבוץ את עמידותם, ולקן את חוזקו, ומונע את התפוררותו. בני הזוג מוסיפים לחיזוקו של שלד הקן גם זרדים דקים וקש. הקש הוא סימן היכר לקן של סנונית רפתות, להבדיל מקנים של סנונית מדבר ושל טסית, שצורתם  דומה, אך הם עשויים בוץ בלבד. לקן צורה של רבע כדור הפתוח ממעל. קוטרו החיצוני כ- 13-12 ס"מ וקוטרו הפנימי 7.5-6.5 ס"מ. הקן מרופד בזרדים דקים ולרוב גם בנוצות. משך בניית הקן וריפודו כ- 12-10 ימים, אך אם ישרור במשך זמן הבנייה אקלים לא נוח הבנייה עשויה להתארך אף כדי 4 שבועות.
סנונית הרפתות שומרת אמונים לקן שלה, ולרוב שבה אליו שנה אחר שנה. במידת הצורך היא משפצת אותו, ואם מצבו תקין - היא מסתפקת רק בחידוש הריפוד. היא עשויה להתמיד באותו קן 5-4 שנים ויותר. במנהגה זה סנונית הרפתות חריגה למדיי בין ציפורי השיר, שרוב מיניהן בונים קן חדש לכל מחזור קינון.
ההזדווגות של סנונית הרפתות מתרחשת הן באוויר והן על הקן. גודל התטולה 6-4 ביצים. בתטולה של מחזור הקינון הראשון יש לרוב 5 ביצים. בשני - 4. באירופה עשויה התטולה להכיל אף 7 ביצים. שלא כביצים של מיני סנוניות אחרים שהן לבנות, לקליפת הביצה של סנונית הרפתות רקע בז' בהיר והיא מכוסה בנקודות ובכתמים חומים-אדומים. גודל הביצה כ- 14X18 מ"מ ומשקלה כ- 1.9 גרם. הנקבה דוגרת כמעט לבדה. הדגירה נמשכת 14-13 ימים. הגוזלים בוקעים סומים ועירומים. עורם שחרחר ועל ראשם וגבם פלומה דלילה. שני ההורים מלעיטים את הגוזלים ברוב שעות היום בקצב מהיר העשוי להגיע לעשרות פעמים בשעה. בהיות הגוזלים בני 5-4 ימים נפקחות עיניהם ואז מבצבצות גם אברות הכנפיים. בהיותם כבני שבועיים עוטה כל גופם נוצות, אך הם פורחים מהקן רק בהיותם כבני 21-19 ימים. קצב התפתחותם אטי בהשוואה לציפורי שיר אחרות. לאחר פריחתם מהקן הגוזלים שבים ללון בו עוד ימים אחדים.
לסירטון של האכלת גוזלי הסנונית: http://www.youtube.com/watch?v=Ge2Tl35Yhh8

 

גוזלי סנונית

צילום: דורון להב

 

פרטים מיוחדים: על נאמנותה של סנונית הרפתות לקינה ידוע עוד מימי קדם: פליניוס הרומי כותב בספרו "תולדות הטבע" על רוכב סוסים ידוע שהיה נוטל סנוניות מבית ידידו, ובתום המירוץ היה צובע אותן בצבע הדומה לצבעו של הסוס שזכה במירוץ ושולחן לחופשי "בידעו יפה שכל אחת מהן תשוב אל הקן שנלקחה ממנו". גם חיל מצב רומאי שהיה נתון במצור נהג להשתמש בסנוניות כ"יוני דואר" (לא ברור לחלוטין באיזה מין של סנונית מדובר, במין הנדון או בטסית).
אב מנזר גרמני דיווח בשנת 1240 על סנונית שנלכדה במנזרו: אל רגלה הוצמדה פיסת קלף ועליה נרשם: "סנונית, סנונית, היכן את מתגוררת בחורף?" באביב הבא הסנונית חזרה ועל רגלה התשובה: "בהודו, בביתו של פטרוס".
בספר משנת 1350 מסופר על שתי סנוניות שנלכדו וחגורה נכרכה לגופן. הן שבו, עם חגורתן, שנה אחר שנה לקנן באותו קן. אלה הן אולי העדויות הקדומות ביותר לסימון עופות למטרות היכרות אישית ומעקב אחר אורחות חייהם.

סנונית הרפתות והאדם: סנונית הרפתות מלווה את האדם והיא התנחלה באזורים רבים בעקבות התיישבותו בהם. בערבות אסיה היא דוגרת אף באוהלי הנודדים. נוהג זה של סנונית הרפתות היה שכיח כבר ביוון הקדומה. התקנון של "הבונים החופשיים" חייב אותם לשמור את בתיהם נקיים מקני סנוניות, וכך חבריהם יכלו להכיר ממרחק היכן גרים חברי המסדר.
במאות השנים האחרונות התרבה המין והתפשט ברחבי אירופה, וזאת בעקבות הרחבת שטחי החקלאות. אולם, שימוש רב בחומרי הדברה בשדות פגע באוכלוסיות רבות.
סנונית הרפתות, יחד עם החסידה, הקוקייה והזמיר, הם ציפורים פופולריות ביותר באירופה. ביוון הקדומה היא נחשבה לבת זוגה של אפרודיטי, פטרונית הבית של הרמוני הנשים. ביוון וברוסיה שרים שירי עם לכבודה; מנהג זה שרד עוד מימי יוון הקדומה, בהם ילדים היו עוברים מבית לבית ושרים שירי אביב על בוא הסנוניות, תמורת דברי מתיקה. הימצאות קן סנונית נחשבת כסימן למזל טוב בכפרי אירופה, ואיכרי הונגריה מאמינים כי הפוגע בסנונית - דם יתערבב בחלב פרותיו.סנונית הרפתות נחשבת לקדושה אצל הערבים ואסור להם לאכלה. היא נחשבת כידידת האדם מאז ימי גן העדן, עת הצילה את האדם מהנחש הקדמוני.
באמנות הנוצרית מסמלת הסנונית את התגשמותו של ישו, והיא מופיעה בסצנות הבשורה, לידת ישו ותחייתו מן המתים.

 

לינה מקובצת של סנוניות על שיח פוטוס

צילום: שרגא דושניק

 

סיפור מענין על סנוניות:

סיפור מענין על סנוניות מחורףאביב  2013- 2014:
משהו יוצא דופן ומעניין שהתרחש בבית שלנו:

בתחילת החורף, לפני כמה חודשים זוג סנוניות בא מדי לילה ללון על סוגר מתכת ליד דלת הכניסה של הבית, במקום מוגן ממזג האוויר הסגרירי. 

לאט לאט הן התרגלו אלינו ויכולתי לעבוד באור מלא פשוטו כמשמעו כמעט מתחת הציפורים.

לפני כמה שבועות הצמד נפרד, קרוב לוודאי שהנקבה עפה למקום קינון. לפני שלושה ימים היא חזרה למקום הקבוע.

אתמול, למרבה ההפתעה, הזוג ישב על סוגר המתכת וביניהם שתי סנוניות צעירות ורכות, כאילו הציפורים הביאו אותן כדי להראות לנו! בנוסף, שתי סנוניות בוגרות ישנות מידי לילה בסמוך והלילה הצטרפה שלישית כך שבסך הכל לנות שבע סנוניות ממש בקרבת דלתי. ידוע כי סנוניות שוכנות בסמיכות לבני אדם, אבל מישהו שמע על מצב דומה לזה?

אלן איסטון, כפר הנשיא

 

לינת סנוניות בעפולה. כתבה ב ynet -  תאריך 13.10.16

 וידאו: ד"ר יוני ורטמן : בחירת בני זוג בסנוניות בישראל 

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. עזריה, אלון עורך, פז, עוזי, 1986,  האנציקלופדיה החי והצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון.
2. קובי מירום – מידע בע"פ.
3. משפחת הסנוניתיים מתוך אתר ויקפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA
4. מאמר מעניין על הזוגיות בסנוניות: http://www.notes.co.il/ben-hateva/23455.asp
5. סילוק סנוניות מקניון סינימה סיטי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1002&msgid=110305184

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ
shlompof@netvision.net.il
תודות על הסיוע ליקוט החומר להדס כץ שדה חן ולדורון להב.

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org