חיפוש:

דוחל שחור גרון

צילום: דני לרדו

שם הציפור בעברית: דוחל שחור גרון

שם הציפור באנגלית: Stonechat

שם הציפור בלטינית: Saxicola torquata

שם הציפור בערבית: أبلق الحقل، قليعي אַבְּלַק אלְחַקֶל, קְלֵיעִי

משפחה: קיכליים Turdidae

תקופת שהיה בישראל: חורפת

תפוצה בעולם: תפוצתו נרחבת ביותר, לכל רוחב דרום תת הממלכה הפליארקטית (תת- הממלכה הפליארקטית היא אחת מ 8 האזורים האקולוגיים שנהוג לחלק לפיהם את כדור הארץ. אזור תת-ממלכה זו כולל את אירופה, אסיה - מצפון להרי ההימלאיה, צפון אפריקה, ישראל וחלקים מצפון ומרכז חצי האי ערב. הדוחל שחור הגרון נמצא, כאמור, בחלקים הדרומיים של מלכה זו). הוא דוגר גם בלבנון, בצפון אפריקה ובאפריקה הטרופית. אוכלוסיותיו בדרום אירופה ומערבה יציבות, אלו של מרכז ודרום מזרחה של אירופה ואלו של אסיה נודדות.

תפוצה בישראל: תת המין rubicola האירופאי הוא, כאמור, הנפוץ ביותר וחורף בארץ, חולף נדיר באוקטובר-נובמבר ובולט בנדידת האביב. שכיח בצפון ומרכז הארץ. תתי המינים האחרים והדוחל המזרחי מגיעים מאסיה וצפון רוסיה והם שכיחים פחות עד נדירים ונצפים באזור אילת.

מקום חיות: שטחים פתוחים עם שיחים ועשבים בגבהים שונים, שולי שדות וליד מגורי אדם, מגובה פני הים ועד לרום של 500 מ'. באסיה ישנם תת מינים החיים ברום של עד 4000 מ'.

מזון: מזונו העיקרי הוא חסרי החוליות, בעיקר חרקים קטנים ובינוניים וזחליהם. לפעמים גם זרעים ופירות. נצפו גם אוכלים דגים קטנים ולטאות. מקור הקול אתר Xeno-canto הוקלט על ידי Frank A. Roos

קול הציפור: (5)

מקור השם: דוחל בא מערבית – דחל פירושו רעד,(דחל במובן פחד, כמו בשורש דחילו) שכן הדוחל מרעיד את זנבו.
הדוחל קרוב לסלעיות, ודומה בהתנהגותו לחטפית ולחכלילית.
שמו האנגלי נובע מקולו - צ'אט צ'אט ככזה הנובע מהקשת אבן באבן (פירוש השם - פטפוט האבן).
הדוחלים שייכים למשפחת הקיכליים המונה 3 תת משפחות ולפחות 336 מינים.
הסוג דוחל מונה 10 מינים ו 50 תת מינים, רובם שייכים לדוחל שחור-גרון.
בארץ ישנם ארבעה ממיני הדוחל:
1. דוחל חום-גרון, חולף  מצוי ברוב חלקי הארץ. גדול ומשחור-הגרון וצבעיו דהים יותר.
2. דוחל שחור, מזדמן  אקראי, נדיר ביותר בדרום הארץ.
3. דוחל מזרחי, עד לאחרונה נחשב לתת מין של שחור-גרון, אך הוא קטן יותר ממנו וצבעיו שונים מעט.
4. דוחל שחור-גרון לו יש עוד שני תת מינים. תת המין שחורף בישראל נקרא  S.t rubicola.

סימני זיהוי: אורך גופו  כ 12.5 ס"מ, מוטת כנפיו כ 21 ס"מ ומשקלו 13-17 גרם. הזוויגים שונים בצבעיהם:
לזכר ברדס שחור מחובר עם המפרקת ומגוון בקצוות חומים גם בכנפיים ובצידי הצוואר כתם  לבן ורחב, שלפעמים מתמשך לצידי הגוף. כתם  לבן וגדול קיים בחלק העליון של כנפו. החזה וצידי גופו בצבע ערמון אדמוני. בטנו וחלקי הזנב התחתונים בהירים עד לבנים. מקורו ורגליו שחורים. מקורו קצר, חזק ומחודד. הנקבה מפוספסת בחום וכהה מעל, פס הגבה בצבע לבנבן מעורפל וכך גם הכתם  שעל הצוואר. הכתם  שעל הכנף לבן וקטן משל הזכר.  החזה וצידי הגוף בצבע כתום-ערמוני בהיר.
הדוחל מחליף את נוצותיו בסוף הקיץ, בתקופה זו צבעי הנוצות דהויים לקראת האביב הם  נעשים עזים ובולטים.

 

 תפוצה:

 

המפה מהקישור

צהוב- שהיה בקיץ. כחול שהיה בחורף. ירוק- יציב

 

התנהגות: הדוחל שחור-הגרון הוא טריטוריאלי. זו אחת מהציפורים החורפות המעטות אשר בהן הזוג מחזיק טריטוריה ומגן עליה. כנראה שהזוגיות של החורף היא פונקציונאלית לשמירת הטריטוריה בלבד ולא קשורה לזיווג שייווצר בקיץ במקום הקינון, באירופה.  גודל הטריטוריה מגיע עד לעשרה דונם. מפרטים מטובעים נלמד שאותם פרטים שבים מידי חורף לאותו מקום. בני הזוג שוהים לרוב זה בקרבת זה. הזכרים נוהגים לעמוד בראש עמוד או ענף חשוף ובולט של שיח, להרעיד את זנבם ולהכות בכנפיהם. נוהג זה מבליט את צבעיו של הזכר כדי למשוך את בת זוגו ולהזהיר פולשים.

 

קינון ודגירה: תת המינים הנמצאים בארץ דוגרים באירופה ואסיה.
הקן ממוקם  לרוב על הקרקע או סמוך לה, חבוי היטב בין העשבים או מתחת שיח סבוך. צורתו כספל עמוק הבנוי מעשב, נוצות, עלים, שער וצמר המחוזקים בצורה רופפת. לרוב בקן  4-6 ביצים בצבע ירוק כחלחל מגוון בבהרות ונקודות חומות-אדמדמות. משך הדגירה 14-15 יום. בגרות מינית אחרי שנה.

תוחלת החיים: הדוחל ה"זקן" ביותר שנתגלה עד היום, לפי הטבעת שעל רגלו, היה בן 6 שנים.

 

 

דוחל שחור גרון - נקבה

צילום: דני לרדו




דוחל שחור גרון

 

ציור: אורי גורפיין

 

 לאלבום תמונות של הדוחל שחור הגרון


מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. (1975) הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2. ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
3. פז, עוזי. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.
4. Cramp, S. and Simmons, k.E.L(1977-8). Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, Oxford University Press.
5. Hadoram, S.(1996) The Birds of Israel.  Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
6. Handbook of the Birds of the World (2005), Vol 10, Lynx Edicions, Barcilona
7. התחנה לחקר ציפורי ירושלים http://www.jbo.org.il/The%20Bird%20Month.htm
8. משפחת הקיכליים: http://www.yardbirds.org.il/daf/turdidae.htm                                    

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.
www.yardbirds.org.il

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org