חיפוש:

בּוּלבּוּל צהוב-שת (ממושקף)

צילום: אבי בלומן

שם הציפור בעברית: בּוּלבּוּל צהוב-שת (ממושקף)

שם הציפור באנגלית: Spectacled Bulbul

שם הציפור בלטינית: Pycnonotus xanthophygos

שם הציפור בערבית: بلبل أصفر العجز בֻּלְבֻּל אַצְפַר אלְעַגֶ'ז

משפחה: בולבוליים Pycnonotidae

תקופת שהיה בישראל: יציבה

תפוצה בעולם: הסוג בולבול Pycnonotus הוא הגדול במשפחה ובו 51 מינים; רובם בדרום מזרח אסיה. הבולבול הוא הצפוני שבהם. תפוצתו מוגבלת למזרח האזור הים תיכוני ולחופי ערב ומשתרעת מדרום טורקיה ומזרחה, דרך סוריה, לבנון וישראל, ועד לעדן ועומן שבדרום חצי האי ערב. ב- 1992 דווח כי הגיע עד לעירק.

תפוצה בישראל: בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.

מקום חיות: בגנים, במטעים, בנאות מדבר ובכל מקום שגדלים בו עצים ושיחים באקלים ים תיכוני, ערבתי וישימוני. שכיח בלב כפרים וערים. נמנע לרוב משדות פתוחים, מערבות עשבוניות ומשטחים חשופים.

מזון: הבולבול ניזון בעיקר מפרות ומחרקים, אך גם מעלים ומפרחים. פרות קטנים כגון תות, אזדרכת, אלת מסטיק, ימלוח פגום ולנטנה, הוא בולע בשלמותם. אחר כך הוא מפריש את זרעיהם בלשלשתו, וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז את נביטתם. מפרות גדולים כגון אפרסק, שסק, תמר ועגבנייה, הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים. הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן והאירוס. הבולבול לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית. בחורף, בעת מחסור במזון, הוא אוכל גם חלזונות יבשה, נמלים, וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון עלי אטד אירופי, אשחר ארצישראלי ועוד. יש אף תצפיות בהן נקראה מנקר פגרים של חרדון , עכבר ואף צופית.

קול הציפור: (1)

מקור השם ופירושו: מקור השמות העברי והאנגלי הוא בשמו הערבי, ומן הסתם זהו שם אונומטופאי; פירושו של השם הוא "זמיר. השם המדעי של הסוג מורכב משתי מילים יווניות: pycnos -  עבה ו- notos -  גב; דהיינו "בעל גב עבה" וזאת משום נוצות הגב הארוכות והרכות. שם המין מורכב משתי מילים יווניות: xantos - צהוב ו- pygos -  שת, דהיינו "צהוב שת". זהו גם פירוש השם באנגלית.

סימני זיהוי בולטים: ציפור שיר גדולה יחסית, סקרנית, שאינה ממהרת לברוח  מפני אנשים. היא ניכרת בראש שחור, טבעת עין לבנה, זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.

מידות: אורך גופה 22-19.5 ס"מ, משקלה 46-35 גרם, ומוטת כנפיה 31-27 ס"מ.

תיאור: לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר. המקור בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה. הרגליים קצרות והאצבעות חלשות. בעורפו נוצות דמויות שערות, כנראה נוצות חישה. הכנפיים קצרות למדיי, רחבות והקצה שלהן מעוגל. הזנב ארוך וקצהו רבוע. צבעם של המקור והרגליים שחור-כחלחל.
הראש והצוואר שחורים. חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים. הגחון אפרפר בהיר למעט תת-השת, שהוא צהוב-גפריתי עז. אברות הכנף חומות כהות ואילו צבען של אברות הזנב שחור. אין הבדלים בצבע הניצוי בין הזוויגים. ההבדל בין זכר לנקבה קשה לאיתור בשדה והוא רק בצבע אישון העין, שגונו בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר. הזכר גם מעט גדול יותר.
לבולבול חילוף נוצות אחד בשנה, ואין הבדל בצבע ניצויו במשך השנה. הצעיר דומה לבוגר אך ניצויו דהה יותר.

 

תפוצה: תפוצתו מוגבלת למזרח האזור הים תיכוני ולחופי ערב ומשתרעת מדרום טורקיה ומזרחה, דרך סוריה, לבנון וישראל, ועד לעדן ועומן שבדרום חצי האי ערב. ב- 1992 דווח כי הגיע עד לעירק.

מפת תפוצה

מתוך הקישור


חברותיות: הבולבול חי לרוב בצמדים, אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה, וגם אם כן - אין הם זוג למטרות רבייה דווקא. זוגות הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה. במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ    בו משתתפים בן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.""לאספסוף קולני

התנהגות: שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום, והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע, לפחות למשך פרק זמן קצר. הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות. הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר, לרוב עוד לפני עלות השחר. בכל ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו, אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית. הוא מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה. בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד מהם 6-4 הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב. קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד, ואפשר להבחין גם בסוגים אחדים של שירה טריטוריאלית. יתר על כן - בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון שחרור, נקר או ירקון. הבולבולים שבים ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב, לפני השינה. קולם נשמע אז כטרטור או כקרקור צרוד: טון אחד חוזר ונשנה. הם מרבים להשמיע קול דומה, אם כי בעצמה שונה ובקצב שונה, בעת שהם מתגודדים סביב חתול, נחש, עורבני או  תנשמת כמו גם סביב אדם המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם מרבים להתגודד סביבו  ולהשמיע קול זה.
קול אחר, חזק למדי הוא קול הברכה שבו מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה לאחר פרידה זמנית.

טריטוריאליות: רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות. מרגע שרכש לעצמו נחלה - הוא מחזיק בה כל ימות השנה. הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול, ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד שני דונמים, ובממוצע 1.3 דונמים בלבד. בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה. בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה. בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם, כך שנוצרת מעין ציצת נוצות. לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה: הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני הקרקע כשהם אוחזים זה את זה. חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי. מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות טריטוריאלית מובהקת, ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם. גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם. הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון. במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים ל"אספסוף" קולני, הטרוד באכילה. קולותיו של אספסוף זה נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים. האספסוף מתקבץ עם בוקר ומתפזר רק לקראת ערב. הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף: פרטים באים, אחרים פורשים, ובמשך היום עשויים לקחת בו חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ. במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה, כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.

 

עונתיות בארץ ושכיחות: הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4 כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על הבולבול: "אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים. לא נמצא בגבעות וברמות. נפוץ בערבות הירדן ובכל השפלה." ואמנם עד לשנות ה- 20 של המאה ה- 20 הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים ברחבי הארץ, בעיקר לאורך מישור החוף, בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב. מאז, בעקבות נטיעת עצי נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי, התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.

נתוני טיבוע: בולבול שטובע בעינות צוקים ב- 20.11.1982 נלכד שם שנית ב- 25.3.1990. גילו היה לפחות 7 שנים ו- 4 חודשים.

 

בולבול אוכל מפירות פלפלון דמוי אלה

 

צילום: רוני לבנה

 

קינון ודגירה: עונת הקינון נמשכת מאמצע חודש מרס ועד סוף אוגוסט. במשך זמן זה עשויים הבולבולים להשלים 3 מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן. הזכר מלווה אותה בעת איסוף חומרי הקינון ובעת הבאתם לקן. הקן נבנה לרוב במקום מוסתר היטב, בין ענפים דקים, בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל פני הקרקע. הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים רחבים, לעתים נייר עיתון, יריעת פלסטיק או צמר גפן. על בסיס זה היא צוברת זרדים עדינים, הנשזרים בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן. לקן צורת סלסילה, קוטרו החיצוני של הקן 10-8 ס"מ, קוטרו הפנימי כ- 6.5 ס"מ ועומקו 5-4 ס"מ.. תוכו של הקן  שזור יפה מעשבים ומשורשים עדינים, אך אין בו ריפוד ממש. אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים, נוצות או צמר - הם עוטרים אותו מבחוץ. בגלל צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול- החומרים הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד -  נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכן שמו.  כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת הבניה הזו: הריפוד החיצוני מבודד את קן הבולבול מהחום ששורר בחוץ. יש לזכור שזו ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
8-5 ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה. בתטולה 4-3 ביצים. צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-סגול. גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים בין עופות הארץ רק לבולבול. הביצה האחרונה בתטולה היא בהירה ומוארכת יותר. הדגירה מתחילה מהטלת הביצה האחרונה ומתבצעת רק על ידי הנקבה. מדי כמה דקות היא נוטשת את משמרתה ומחפשת מזון. כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע", כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה במטרה  לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן. רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת. אבל אז הוא כבר נמצא הרחק מהקן.  עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט. הגוזלים בוקעים לאחר 14-13 ימי דגירה, כשהם סומים ועירומים לחלוטין. לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום. בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם עוד כ- 7-6 לילות. עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה. בתחילה מאכילים את הגוזלים רק בחרקים. בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות. הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13 ימים לערך. במשך כ- 10 ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון. כשהם כבני 4 שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ- 15% מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים. האויב העיקרי שלהם הוא העורבני שחומס את קיניהם.

 

שני בולבולים מתרחצים

 

צילום: דורון להב

 

הבולבול והאדם: הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק. הוא מזיק גם למשתלות הפרחים. בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר  כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו. לשמחתנו משנת 2005 הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בחיג'ז ובעדן מקובל הבולבול כציפור כלוב, והוא נמכר לעולי רגל למכה.

 

משהו שאולי לא ידעתם על הבולבולים (מאת ד"ר אורן חסון):
האם הזוג הטריטוריאלי נמצא כל הזמן בטריטוריה שלו?
התשובה: לא
מטרת השמירה על הטריטוריה היא ככל הנראה בעיקר אספקת מזון סדירה של חרקים ופרוקי רגליים (קרי: חלבונים). אלה מפוזרים פחות או יותר באופן אחיד בשטח, ועל פי צפיפות המזון הזה נקבעת, ככל הנראה, איכות הטריטוריה.
אלא שהבולבולים אינם אוכלים רק חרקים. הם אוכלים גם פירות, ופירות הם עניין עונתי
מתברר שבולבולים אינם מגינים על עץ פרי המניב שפע של פירות אכילים (כמו תות עץ, למשל, או מיני פיקוסים שונים), כמטרה העיקרית על שמירת טריטוריה. כשעץ גדול מניב פירות בסביבתם, בעלי הטריטוריות הסמוכות נוהגים לעשות לשם מסעות תכופים לאכילה, ומצטרפים אל חסרי הטריטוריות המגיעים אליו בהמוניהם. האספסוף הפולש לטריטוריה שבה עץ פרי מגיע אליו לא כלהקה, אלא בבודדים (אם בת הזוג של טריטוריאלי עסוקה בדגירה, למשל), או כזוגות (בדרך כלל). לבעלי הטריטוריה אין סיכוי להגן על עץ פרי גדול כשאספסוף של בולבולים מגיע אליו לפיאסטה. והנה, עוד סיבה מדוע עצי פרי אינם סיבה טובה לשמירה על טריטוריה. למעשה, עץ פרי בתוך הטריטוריה הוא יותר נזק מאשר תועלת.

 

מצגת תמונות ותוכן מאת קלריטה ואפריים

 אלבום תמונות בולבול

מקורות מידע ואתרים נוספים

1. פז,עוזי, 2000, תקליטור "העופות בישראל"  בהוצאת סי די מדיה וטבע הדברים.
2. פז, עוזי, 1986,  האנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.
3. סרטונים על בולבולים
4. בולי בולבול: http://my.ort.org.il/holon/birds/ay2.html
5. על הבולבול וקולות הבולבולים: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1047&kwd=327
6. תמונות של בולבול וקן הבולבול: http://www.hlasek.com/pycnonotus_tricolor_db4667.html
7. על הבולבול באתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות.
http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=388&itemId=1635&birdId=10
8. מקהלה עליזה – לאה נאור . חווה אלברשטיין : http://mp3music.gpg.co.il/lyrics/7549.html
9. חסון,א. 1982, ההתנהגות החברתית של הבולבול. טבע וארץ כרך כ"ד גליון עמ 100- 104, הוצ, החלהט

 

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org